כרטיס מסך
כרטיס המסך במחשב אחראי לייצר את הפלט הוויזואלי מהמחשב על גבי המסך. למעשה, כמעט כל התוכניות מייצרות פלטים ויזואליים וכרטיס המסך הוא רכיב החומרה האחראי לקחת פלט זה ולהורות למסך אילו נקודות להאיר על הצג (ובאיזה צבע) כדי שנוכל לראות את הפלט. כרטיס המסך מקבל כקלט מהמעבד נתונים בינאריים והופך אותם לאות תצוגה (בעבר אנלוגי בלבד, כיום גם ספרתי).
כמו רוב חלקי המחשב האישי, לכרטיס המסך הייתה התחלה צנועה. בתחילה הוא היה אחראי רק להציג על המסך את מה שייצר המעבד המרכזי. בשלביו הראשונים, היה זה טקסט כיום, כרטיסי המסך הם מעבדים בפני עצמם. יש להם מעבד גרפי משלהם והם עושים הרבה מעבודת העיבוד שבעבר נעשתה על ידי המעבד המרכזי של המחשב.
מצבי פעולה של המסך
המסך יכול לעבוד במספר מצבי הפעלה. בכל מצב מוגדרים מספר שונה של צבעים ומספר שונה של פיקסלים לאורך ולרוחב המסך. לעומת זאת, קיים מצב טקסט, בו לא מוגדרים פיקסלים אלא מוגדר הטקסט שצריך להופיע על המסך, וכן השורה והעמודה של כל תו, והצבע שלו. במערכת ההפעלה דוס, כל מצב היה טהור, ולא ניתן היה לשלוט על פיקסלים בתצוגת טקסט, וטקסט לא היה נראה כראוי בתצוגה גרפית. עם התקדמות מערכות ההפעלה, ניתן לשלב על המסך מספר מצבי פעולה.
איך הכרטיס פועל?
באופן כללי קל מאוד ניתן להתייחס לכרטיס מסך בתור מחשב עצמאי. הוא מקבל פקודות (קודים) מהמעבד ומסוגל להמיר אותם לתמונה. ע"פ הקוד, כרטיס המסך משדר צבע מסוים לכל פיקסל שנמצא במסך שלנו ובכך יוצר את התמונה השלמה.
גודל הכרטיס
הגודל לא באמת משפיע על הביצועים, למען האמת, ובכל זאת עוסקים בו רבות בשוק כרטיסי המסך. חשוב לשים לב שהכרטיס מסך מתאים למסך שיש לך כי אם לא אחרת תצטרך להחליף את המסך, צריך לשים לב לרזולוציות.
צריבה
ספק כוח בטוח שמעתם על זה אבל אם לא אז כדי שתדעו שזה המרובע בצדי המארז שנותן כוח לכל המחשב שלכם. אתם צריכים לדעת שיותר ממחצית מהכוח שהמחשב באמת צורך נלקח מכרטיס המסך. דיברנו על כל הרכיבים והטכנולוגיות שכרטיס מסך משתמש בהן, ועצם העובדה שכל אחד ואחד מהם צריך כוח מסבירה את הצריכה הכללית הגבוהה של כרטיסי המסך המודרניים.
בדרך כלל לא צריך יותר מספק של 550W לכרטיסים כמו GTX 1060 או RX 480, אלא אם כן החלטתם להרחיק לכת עם מערך כרטיסים או כרטיסי High-End. בכל אופן, אם הדגם של ספק הכוח שלכם אינו איכותי גם 1000W לא יעזרו כלומר הדגם מאוד מאוד חשוב.
מערך הכרטיס
הן nVidia והן AMD מאפשרות להרכיב 2 כרטיסים מאותו הדגם המדויק בלוח אם אחד, ובכך להכפיל את הביצועים פי 1.5-1.8 מאשר כרטיס בודד (או אפילו פי 1.9 עם ארכיטקטורות Pascal ו־Polaris). בקרב nVidia נקראת השיטה SLI, ובקרב AMD נקראת Crossfire. למערכים האלו, בכל אופן, יש את החסרונות שלהם; הכרטיס הראשון אמנם מנוצל במלואו, אמנם הכרטיס השני יוכל לנצל מעצמו בממוצע 60% בלבד.
שתי חיבורים שחשוב לדעת עליהם הם HDMIi ו VGA
:HDMI
הוא תקן להעברת אותות וידאו ואודיו בין ציוד אודיו-וידאו בידורי, למשל נגן DVD או Blu-ray וטלוויזיה בהפרדה גבוהה, או מחשב HTPC לצג איכותי.
התקן מגדיר את המחבר החשמלי בציוד הקצה ואת הכבלים הדרושים לחיבור בין המכשירים השונים. הוא תואם לתקן DVI (אם כי במחבר אחר) וניתן לחבר ציוד שבו מחבר HDMI לציוד שבו מחבר DVI על ידי מתאם פשוט. כל כבלי HDMI הם זכר-זכר, ומחבר HDMI בכל ציוד שהוא תמיד נקבה.
:VGA
הוא מחבר חשמלי המשמש להעברת אותות וידאו אנלוגיים. המחבר שווק לראשונה ב-1987 על ידי חברת IBM וידוע לעתים גם בשם D-sub 15.
במחשבים, ה-VGA היה מחבר תצוגה נפוץ בין הכרטיס הגרפי לבין הצג, אולם מאז תפוצתם של מסכי ה-LCD הוא הולך ונעלם בהדרגה לטובת חיבור ה-DVI וה-HDMI הדיגיטליים. מחבר ה-VGA היה פופולרי בכרטיסי מסך ומחשבים ישנים, אך כיום יצרניות כרטיסי המסך כמו Nvidia ו-ATI ויצרניות מחשבים נוהגות ליישם במכשיריהם חיבורים כמו HDMI ,DVI, DisplayPort.